ניר קידוחים (מיקרופייל) בע"מ נ' דניה סיבוס בע"מ ואח'

פסק דין

1. זוהי תביעה כספית ע"ס 88,160 ₪ שהוגשה על ידי התובעת, חברה העוסקת בקידוחי קרקע נגד הנתבעים כדלקמן:

נתבעת 1 - חברה העוסקת בבניה, נתבעת 2 -מועצה אזורית שהזמינה מנתבעת 1 עבודת בנייה, נתבעים 3-4 - מפקחים מטעם נתבעת 2, למדידת היקף קידוחים שביצעה התובעת.

נתבעת 1 זכתה במכרז, שפרסמה נתבעת 2 – (להלן: "מזמינת העבודה"), לביצוע עבודת בניית בית ספר ביישוב צור הדסה (להלן: "הפרויקט"). התובעת התקשרה בהסכם עם נתבעת 1, לפיו, התובעת תבצע עבודות קידוח בפרויקט, עבור נתבעת 1, (להלן: "הקידוח/ההסכם").

לצורך ביצוע העבודות, העסיקה נתבעת 1 תחתיה, חברה קבלנית בשם עדיאלי בע"מ, שהינה בבעלות אחיו של משה עמר, (אשר ביצע את העבודה עבור נתבעת 1 מטעם חב' עדיאלי שבבעלות אחיו)

תמצית טענות התביעה

2. התובעת הוציאה חשבונות בגין עבודות הקידוח שביצעה ובכל חשבון שהוצא, פורטו עבודות הקידוח אשר בוצעו בפועל והתשלום הנדרש בעבורן.

החשבונות אשר הוצאו לנתבעת 1:

חשבון עבור עבודות מתאריך ביצוע ינואר 2012 (נספח 3 לכתב התביעה ) על סך 395,038.5 ₪. בעבור קידוח של 1725.9 מ"א.

חשבון עבור עבודות מתאריך ביצוע פברואר 2012 (נספח 4 לכתב התביעה) על סך 95,049.3 ₪ בעבור קידוח של 420.2 מ"א.

ביום 15.5.12 שולם הסך של 316,922 ₪ כנגד ביצוע העבודות. זאת לאחר שהנתבעת החתימה את התובעת על מסמך שכותרתו: "גמר חשבון וכתב ויתור על תביעות", (להלן: "מסמך גמר חשבון").

3. לאחר שהתובעת חתמה לנתבעת 1 על מסמך גמר חשבון, היא ביצעה בדיקה מול חשבונות הביצוע והקידוחים אשר בוצעו בפועל, והתברר לה שקיימים פערים בין התשלום שקיבלה לבין הקידוחים אשר בוצעו בפועל. אז גם התברר לתובעת, כי הוחתמה על מסמך גמר חשבון בערמה, מה שגורם לכך שהיא תוותר על דרישה כספית צודקת בעבור עבודות אשר ביצעה בפועל, ואשר הנתבעת 1 נהנתה מהן ברווח כספי לא מבוטל.

התובעת פנתה אל הנתבעת 1 בדרישה להשלמת הפערים בסך 88,160 ₪, אך לא נענתה.

4. לטענת התובעת, במהלך העבודה, נתבעת 1 סירבה לדרישותיה לחתום על דף אישור כלונסאות בכל שלב, ולכן ביקשה התובעת מנתבע 3 שהוא יחתום על ההסכם מול נתבעת 2/מזמינת העבודה, כדי שהיא תחתום על דפי אישור כלונסאות בכל שלב.

נתבע 3 השיב לתובעת שהדבר לא אפשרי, כיוון שנתבעת 2 התקשרה כבר עם נתבעת 1. עם זאת, הוא הבטיח שיחתום על כל שלב של ביצוע העבודות וחתימתו תכובד, כיוון שנתבעת 2 "אחראית" על הכסף. על בסיס זה בלבד הסכימה התובעת להתקשר עם הנתבעת 1 בהסכם, לפיו, על התובעת לבצע עבודות קידוח במבנה התיכון. התובעת עמדה בכל התחייבויותיה, והנפיקה חשבון עבודות קידוח בגין כל עבודה, ובכל חשבון כזה פורטו עבודות הקידוח והחשבון הנדרש.

5. נתבעים 3 – 4 חתמו על דף ביצוע עבודות, בו נרשם פירוט העבודות שביצעו על ידי התובעת בכל שלב, וחתימתם היוותה אישור ביצוע העבודות בפועל. על בסיס חתימות אלה המשיכה התובעת לבצע עבודות באתר. לכן, טוענת התובעת, יש לחייב גם את הנתבעים 3 -4 מתוקף התחייבותם האישית והיותם אורגנים בחברה. כך גם יש לחייב בחוב שנוצר את הנתבעות 1 ו-2 אשר עבורם ביצעה התובעת את העבודה.

תמצית ההגנה של הנתבעת 1:

6. התביעה דנן הוגשה בחוסר תום לב בניסיון לקבל כספים שהתובעת אינה זכאית להם.

בין התובעת לנתבעת 1 נחתם הסכם במסגרתו, נתבעת 1 שכרה את שירותי התובעת לביצוע עבודות קידוחים, בעומק כולל של 480 מטר, בתעריף של 190 ₪ למטר קידוח ונתבעת 1 התחייבה בהסכם, לשלם לתובעת 4,000 ₪ נוספים עבור הוצאות הובלה. התובעת אינה מכחישה שהוסכם שתעריף הקידוח יהיה 190 ש"ח למטר קידוח, וזאת בהתאם למכתבה לנתבעת מיום 14.6.2012 (אשר צורף כנספח 6 לכתב התביעה המתוקן), בו חישבה היא את יתרת התשלום הנטענת (והמוכחשת ע"י נתבעת 1) על בסיס תעריף זה.

עוד הוסכם בין התובעת לנתבעת 1, שנתבעת 1 תקזז 2% מהסכום לו תהיה זכאית התובעת בגין הוצאות ביטוח, שמירה, בדיקה, מחשוב וחשבונות שבהם תישא הנתבעת. משכך אין ממש בטענת התובעת, לתשלום 195 ₪ למטר קידוח, סכם שהוצע בטיוטת ההסכם שאינו חתום. ההסכם מפרט את היקף העבודה הצפוי, לתובעת בפרויקט והתשלום בגינה.